החודש מלאו 20 שנה להופעת הבכורה של 'דרגון בול זי' בטלוויזיה של ארה'ב. השנה מלאו 20 שנה לפרק האחרון שלה ששודר ביפן, זמן קצר לאחר שהיוצר אקירה טוריאמה הביא לסיום המנגה. בעוד ש'דרגון בול זי 'ממשיך לחיות בפרקים זורמים, אתחול מחדש ומנגה, ההיסטוריה של התרגומים לאנגלית של הזכיינית משקפת את השינויים בטעם האמריקאי כאשר אנימה ומנגה עברו מאובססיה נישתית לקהל רחב יותר - ומפיקים אמריקאים הפסיקו לנסות. לשנות אנימה למשהו אחר.
נתחיל בריענון מהיר על ההבדל בין 'דרגון בול' ל'דרגון בול זי '.' המנגה כולה הייתה ידועה ביפן בפשטות בשם 'דרגון בול', אך מפיקי האנימה שינו את הכותרת לאחר עיבוד הכרך ה -16, משום שהטון השתנה: זה הפך מקומדיית אקשן סלפסטיק שמציעה מראה לא בשלה המתבגר, גוקו, לסיפור קצת יותר רציני בכיכובו של גוקו מבוגר ובנו גוהאן. טורייאמה הוסיף את ה- Z כי נמאס לו מהסדרה וקיווה לסיים אותה בקרוב. ככה לא עובדת תעשיית המנגה.
בימיו, 'דרגון בול' הייתה בין הסדרות הפופולריות ביותר ביפן, והיא סייעה להניע את תפוצת המגזין 'שונן ג'אמפ' לטווח הבריא של 6 מיליון, כך שטוריאמה חייל בה, דחף על ידי עורכיו וקוראיו, עד 1995. בשלב זה הוא סוף סוף סיכם את הסדרה. האנימה, המבוססת על המנגה, הגיעה לסיומה בשנה שלאחר מכן.
אתר בירה יוקרתית
כשהמנגה הגיעה לארצות הברית, אנשים הכירו יותר את האנימה 'דרגון בול זי', ולכן מורשה הרישיון ויז מדיה התייחס אליה כמעט כשתי סדרות שונות: החברה פרסמה את 16 הכרכים הראשונים (בתוספת כמה פרקים של כרך 17) בתור 'דרגון בול' והשאר כמו 'דרגון בול זי'. במהדורות מאוחרות יותר, ויז חזר ל'דרגון בול 'לכל הסדרה בת 42 הכרכים.
בזמן שטוריאמה עמל, בשנות השמונים והתשעים, האנימה נעשתה פופולרית יותר ויותר בצפון אמריקה. אחת האנימות הראשונות, 'ספיד רייסר', הגיעה לטלוויזיה האמריקאית בשנת 1967, אך היא לא קודמה כקריקטורה יפנית. להפך, ההצגה כונתה, הסיפור שוחזר ושמו של הדמויות, כך שלא נותר זכר למקורותיו היפניים.
סינדיקטורים החלו לפנות יותר ויותר לאנימציה יפנית בשנים שלאחר מכן, אך לקח זמן עד שחומר המקור זכה לכבוד כלשהו. 'רובוטק', שהושק בשנת 1985 בטלוויזיה האמריקאית, נופץ יחד משלוש סדרות שונות, והוא כלל לא תורגם. המפיק Harmony Gold כתב מחדש את התסריט כך שיתאים לתנועות הפה של הדמויות.
הרמוני גולד היה גם נותן הרישיון הראשון שהביא את 'דרגון בול' לקהל דובר האנגלית, אם כי כמעט כל העקבות ממנו נעלמו כעת. על פי מאמר משנת 2000 במגזין 'Animerica' של Viz, הרמוני גולד כינה לפחות חמישה פרקים של 'דרגון בול' מתישהו בשנות השמונים. הדיבובים, ששודרו בכמה משווקי מבחן, שינו את שמות הדמויות: גוקו הפך ל'אפס ', בולמה הייתה' לנה ', וקרין הפכה ל'זיפים חתול הפלא'. התגובה הייתה 'חסרת גבול', והרמוניה גולד הפילה אותה והמשיכה הלאה, והשאירה אחריה רק שמועות על 'דיבוב אבוד' וסרט 'דרגון בול' יחיד שנעשה על ידי ריתוך שני סרטים אחרים יחד. (כמה קטעי אודיו מהסרט ניתן לשמוע ב אתר מעריצים זה של דרגון בול זי .)
מה טעם של בירה גשומה יותר
הזמן חלף, והפנטום של האנימה והמנגה האמריקאי צמח לאט. 'למרות כל ההצלחה של יפן כיצואנית מכוניות ומצלמות וידיאו, המוזיקה, הסרטים, תוכניות הטלוויזיה והספרים שלה, למעט כמה יוצאים מן הכלל, לא מוכרים טוב בחו'ל. סופר הניו יורק טיימס, אנדרו פולוק, התכוון ב -1995 - אף שהוא ציין כי עם הצלחתו של 'Mighty Morphin Power Rangers' בטלוויזיה והבהבות התעניינות אחרונות בעבודתו של יוצר הסרט המוכשר אך אז מעט ידוע, הייאו מיאזאקי, האנימציה היפנית מתחילה לטאטא את העולם והופכת להיות היצוא הגדול הראשון של תרבות הפופ של האומה. ' למעשה, תוכנית טלוויזיה חדשה בדיוק החלה באותו שבוע - משהו שנקרא 'סיילור מון'.
עם זאת, סצנת האנימה האמריקאית רק התחילה להופיע ב -1996. 'זה היה עדיין מאוד נישה', אמר עורך המנגה וחוקר ג'ייסון תומפסון, שערך חלק מהמנגה 'דרגון בול'. 'כמעט ולא היה שום דבר בטלוויזיה או בחנויות וידאו.' מועדוני אנימה בתיכון ובמכללות התכנסו לצפייה בקטעי וידאו, חלקם לא מתורגמים לחלוטין, חלקם עם כתוביות חובבים (fansubs). אוהדים בעלי עקב טוב יותר יוכלו לצפות באנימה גולמית או כתובית בערוצי כבלים יוקרתיים כמו רשת הזהב של ניפון, ששודרה 'דרגון בול' ו'דרגון בול זי 'בתחילת שנות ה -90.
בירה מבשלת ברוקלין
גוקו נכנס לראשונה למיינסטרים בשנת 1995, כאשר מעניק הרישיון האמריקני Funimation הציע גרסה מדובבת וערוכה להפצה ראשונה. הם ביטלו את זה אחרי 13 פרקים, בגלל רייטינג נמוך.
Funimation העניקה רישיון גם ל'דרגון בול זי ', והפרק הראשון שודר בטלוויזיה האמריקאית ב- 13 בספטמבר 1996, שוב בסינדיקציה מהפעם הראשונה. כמו 'דרגון בול', הוא נערך בכבדות: Funimation חתך את 'דרגון בול זי' מ -67 פרקים מקוריים ל -53 לצריכה בארה'ב. אולם הצגה זו עשתה טוב יותר והיא נמשכה שתי עונות לפני שבוטלה מסיבות שונות, כולל חוסר עניין מצד הסינדיקטורים.
'אני לא מופתע ש'דרגון בול' לא הצליח, 'אמר תומפסון. 'זה מכירה קשה, כי זה משלב מראה' רגיש 'מאוד ורגישות עם ההומור הבוגר העקום של קמה-סנין וכו ', שהיה צריך לצנזר במהדורות ארה'ב, ולהשאיר כמה פערים מוזרים בסיפור. מצד שני, 'דרגון בול זי' הוא בעצם סיפור גיבורי-על מתבגר עם אומנויות לחימה ומדע בדיוני, שהיו כולם דברים שכבר פופולריים בארה'ב, פשוט לא שולבו יחד בצורה כזו בעבר. כמו כן, ל'דרגון בול זי ', כמו' סיילור מון '(ו'רובוטק' לצורך העניין), היה פורמט של סיפור מתמשך, שהיה די יוצא דופן בטלוויזיה לילדים / YA בארה'ב אז. זה הופך אותך למושקע יותר בסיפור כשיש עלילה מתמשכת עם מצוקי הצטברות, בניגוד לרוב תוכניות הטלוויזיה המערביות של אז, בהן היה צריך לכתוב כל פרק בן 30 דקות כדי לעמוד בפני עצמו. '
ויז החל לפרסם את המנגה 'דרגון בול' ו'דרגון בול זי 'בשנת 1998, תחילה כפרקים בודדים ואז, בשנת 2000, כמהדורות שנאספו. באותה שנה החלה רשת הקריקטורה להציג שידורים חוזרים של אנימה 'דרגון בול זי' כחלק מבלוק הטונאמי שלה, שם הסדרה התקבלה טוב יותר. Funimation חידש את ההפקה בפרקים חדשים, הפעם עם צוות קול חדש ופחות צנזורה, והגרסה החדשה שודרה בין השנים 1999-2003 בטונאמי, עם שידורים חוזרים שנמשכים עד 2008. נכון לעכשיו, גם 'דרגון בול' וגם 'דרגון בול זי' יכולים להיראות כסטרימינג של אנימה ב- אתר Funimation ועל הולו.
תומפסון מרגיש שדרגון בול זי פרץ דרך חדשה על ידי הבאת קהל צעיר יותר לאנימה ומנגה. 'בתחילת שנות ה -90, לאנימה ולמנגה הייתה תחושה כזו של' זכר בוגר ', הוא אמר לנו. 'הכותרים הידועים ביותר היו מדע בדיוני קשה כמו' רוח במעטפת 'ו'אקירה', או גרוע מכך, דברים בסגנון 'אורוצוקידוג'י' בסגנון X. ואז הגיעו 'סיילור מון' ו'דרגון בול זי 'והציגו את טרופי האנימה והמנגה - עיצוב הדמויות, קווי המהירות, סיפורי הצוק - בפני קהל מיינסטרים צעיר שהיה הַרבֵּה גדול מהנישה הישנה של אנימה. כאשר סדרת האנימציה 'פוקימון' הגיעה כמה שנים מאוחר יותר, לא היה דרך חזרה. '
ויש עוד. 'במקרה של' דרגון בול זי 'באופן ספציפי, זה דחף את גבולות האלימות שתוכלו להראות בסדרת' ילדים ', והיא הציגה את הפנטזיה הכוחנית מאוד מקורית מאוד של גיבורי העל', אמר תומפסון. 'ראשית, יש דגש המנגה השונן על אימונים גופניים ושיפור עצמי - גוקו צריך עֲבוֹדָה בשביל זה! - שכמעט אף פעם לא קיבלתם בקומיקס גיבורי העל המערבי, שם אם בכלל, הגיבור בדרך כלל זוכה בגלל פיקחות ולא גבורה ומאמץ. שנית, יש את כל העניין 'אויבים מובסים הופכים לחבר'ה טובים', שהיה גם חדש. שלישית, עיצובי הדמויות הם שריריים, אך הם מאוד מצוירים וידידותיים וצעירים למראה, הפסקה אמיתית ממראה המאצ'ו-גבר 'ריאליזם מסותת' של נגיד 'סופרמן' או 'אגרוף כוכב הצפון'. רביעית, שום קומיקס גיבורי-על מערבי שאיני יכול לחשוב עליו מעולם לא הראה דמויות שרק הצביעו על דברים, או נופפו בידיהם לדברים וגרמו להם להתפוצץ. זוהי דרך פנטזית מושכת במיוחד לילדים לבצע את התוקפנות שלהם, ולמרות כל המוות בתכנית, ההורים כנראה אהבו את זה יותר מאשר להתרוצץ כשהם יורים באקדחים וכו '.'
'בעיקרון,' הוא המשיך, 'דרגון בול זי 'הציג את רגישות המנגה של שונן לארה'ב, כמו ש'סיילור מון' הציג מנגה של שוג'ו. למרות שברור שהם לא עקפו את גיבורי העל בפופולריות, שניהם שיחקו חלקים גדולים ביצירת דור של מעריצי קומיקס / מנגה צעירים יותר והעלאת ה'קומיקס נועד למבוגרים רציניים ועצבניים 'שהתפתח באמצע שנות התשעים. כי גם אם אוהד 'דרגון בול זי' מתעקש עד כמה 'דרגון בול זי' הוא רציני ועצבני ודרמטי (וזה הוא דרמטי!), אתה מסתכל על עיצובי הדמויות האלה ואתה לא יכול שלא לחייך. '
כדור דרקון השוואת אנימציה סופר גרועה
