רק בגלל שלורה האדוק מדהימה לחלוטין, אל תפטרי אותה כסתם עוד אחד מהפרצופים היפים של הוליווד. כאחד מכוכבי השדים של דה וינצ'י , כעת בעונה השנייה שלה, האדוק מגלם את לוקרציה, צעירה שתודח כזוטות, דוגמנית יפה ושום דבר אחר, שבאמצעות כוחה תהפוך לשחקנית מרכזית בחברה ובזמן שאין לו ערך רב לנשים. עם כוח או אינטליגנציה. והאדוק, אולי באופן לא מפתיע, ניגש לתפקיד תוך מחשבה רבה כמו שהדמות לא רק דורשת אלא ראויה לו, ומוצא שורש למורכבותו של לוקרציה שמפלרטט עם תפישות מודרניות יותר של תפקידים מגדריים מבלי להיראות בתוכנית כמו אנכרוניזם טהור.
האדוק דיבר עם שפינוף און ליין ממש לפני בכורת העונה השנייה, והשחקנית הציעה כמה רמזים מעוררים בפתח לגבי דמותה והסדרה כולה. בנוסף לדבר על האופן שבו היא מגדירה - ומפתחת - את הדמות במהלך העונה, האדוק דן בשיתוף הפעולה שלה עם כותבי התוכנית, והציע לה מחשבות לגבי מה שהיא הכי מתרגשת מהקהל לראות כפרקים חדשים שלא נפרמים לקהל.
ספינוף און ליין: האם אתה מרגיש שיש לך אחיזה נוחה בדמות בעונה זו, או שמא זה המשיך להיות תהליך של אבולוציה וגילוי?
לורה האדוק: זו בהחלט הייתה אבולוציה מתמדת. אני חושב שהדבר הכי טוב לעבור לעונה השנייה הוא שעשיתי לחזור בזמן ולשחק את לוקרציה בגיל 16 בערך ולמעשה לעבור פיזית את מה שעברה בגיל 16. זה היה מועיל. לא סתם אמרו לי, אוי, זה קרה לדמות שלך אז זו הסיבה שהיא כמו שהיא. אני באמת צריך לשחק את זה פיזית אמיתית, וזה ממש מועיל כי יש לך זיכרון רגשי על משהו וזיכרון שרירי על משהו. הצלחתי להעביר את זה לשאר העונה השנייה ולזכות זה היה ממש מועיל. זה גם הרגיע קצת את דעתי בנוגע להחלטות שקיבלתי בעונה הראשונה, מכיוון שרציתי שהיא תרגיש אשמה ותרגיש כאב ולא רציתי שהיא רק תהיה רעייה שמסתובבת ורוצחת אנשים. זה לא מעניין. חשבתי, 'טוב, כנראה קרה לה משהו בחייה'. דייוויד [גויר] ואני דנו ברעיונות מסוימים ו [מה] יכול היה לקרות. מה שבסופו של דבר דייויד והצוות הגיעו בעיני, כשקראתי אותו חשבתי שבאמת פשוט - לא מוצדק, אבל אני באמת מבין את האישה הזו כל כך הרבה יותר ברור עכשיו. לראות מי היא.
אמרת שההזדמנות לשחק אותה בגיל צעיר יותר נתנה לך הבנה רטרואקטיבית לגבי חלק ממה שעשתה הדמות. איך זה יבוא לידי ביטוי בסיפורי הסיפור או איך אתה משחק את הדמות בהמשך?
אני חושב שלקיים את החוויה הפיזית והזיכרון ההוא באותו יום לחזות במה שקרה, ולהרגיש אותו ולשחק אותו ואז להעביר אותו לשאר העונה זה באמת מועיל וחיוני באמת. עכשיו, לכל בחירה שאני עושה יש לי דימוי כל כך חזק למה אני עושה את זה בראש. ואילו לפני כן הייתה דימוי חזק כל כך, אבל אין כמו לחוות משהו פיזית כדי לתת לך חזותית על מה אתה עובד. אז זה היה נהדר. אבל יש רגע נהדר בסוף העונה השנייה כאשר - אני לא יודע מה אני יכול לומר, אבל מתי היא זוכה לפרוק, בעצם. זה היה ממש נהדר כי אני זוכר את התחושה באותו יום, שבמשך אולי עשר שנים, אני חושב, היא אף פעם לא סיפרה לאף אחד מה קרה, ופתאום היא מקבלת הזדמנות לעשות את זה וזה הרגיש ממש מדהים.
עד כמה אתה מרגיש אחראי ליישוב בין השקפות פרק הזמן על תפקידי הנשים וליצירת דמות מורכבת ומעניינת, המקבילה לדמויות הגבריות בתוכנית?
היא כל כך שונה מכל אישה אחרת שאני מכיר או שחקרתי מאותה תקופה. אני מרגישה שלפני שהדבר הזה קרה בחייה, היא הייתה נערה צעירה שמוכנה להיות אישה צעירה, להתאהב ולב להישבר ולהתארך ולהגיד לה שהיא יפה ... ולבה פתוח לרווחה לחיים. עיניים פקוחות לרווחה, מוכנות לחקור הכל, להתחתן, להיות אמא, אולי לעבוד באופנה, לעשות כל דבר. היא יכלה לעשות הכל ואז הדבר הזה קרה, וזה פשוט עצר מיד את כל החלומות האלה וכל החופש והאור שהיה בתוכה. הכל נעשה חשוך. הכל נעשה נגוע ולכן היא הייתה אדם אחד אבל החיים והמצב אילצו אותה להיות אדם אחר. הכוח הזה שהיא מצאה, החושך הזה שמצאה והדבר האכזרי הזה שהיא מצאה זה לא היא. זה משהו שהיא למדה לפתח וזה הולך נגד מי שהיא באופן טבעי, אז תמיד רציתי למצוא פיסות קטנות ממי שהיא באופן טבעי ולהביא את זה לדמותה. אבל מצד שני, היא מתנהלת על ידי הוותיקן ועל ידי האנשים האלה שאתה עדיין לא ממש בטוח [מי הם], אבל תגלה בעונה השנייה. היא בהחלט בובה על חוט, אבל יש לה די הרבה כוח לעשות את הדברים שהם מבקשים ממנה לעשות. היא [דמות] חזקה באמת כשחיים בתקופת זמן זו.
נראה שלוקרזיה צריכה לעשות את ההפך מעבודתך כשחקנית. אתה יכול לפנק את ההזדמנות להיות מישהו אחר, ואילו היא נאלצת להיות מישהו שונה ממה שהנטייה הטבעית שלך תהיה. האם זה קל או קשה להשתמש בו?
ובכן, אני מניח שזה שניהם. כשהיא פוגשת את לאונרדו דה וינצ'י, הוא משנה הכל, כך שהיא לא הבינה שיש לה את היכולת להתאהב. ואז היא פוגשת את הבחור הזה והוא פותח את לבה והיא מבינה שיש לה את היכולת לאהוב מישהו. יש לה את הרצון החזק באמת להיות נאהב, אבל היא לעולם לא יכולה להיפתח בפניו לגמרי. היא לא יכולה לומר לו את האמת. היא לא מרשה לעצמה לספר לו את האמת, ולכן היא לא יכולה לעולם להיות עצמה איתו. עדיין יש לה רגשות אמיתיים של אהבה, שהם הרגשות האמיתיים והכנים ביותר שיש לכל אחד, אבל היא לא מסוגלת להציג אותם בצורה כנה. היא כל הזמן נאבקת במה שהיא מרגישה ובמה שהיא אומרת, שזה ממש ממש קשה. ... אני חושב שהשיעור החשוב ביותר עבורה בעונה הראשונה היה בעצם להבין שהיא מסוגלת לאהוב. כי אני לא חושב שהיא הייתה - אני חושב שהיא חשבה שזה נותק, כמו זה הופשט ממנה.
עד כמה אתה צריך להסתמך על משהו אחר מלבד תסריטי התוכנית בשלב זה?
דייויד וצוות הכותבים נותנים לך כל כך הרבה בתסריטים, שבהתחלה ניסיתי להחליט מי האישה הזו ולמי היא הזכירה לי. ואז החלטתי להפסיק לעשות את זה כי היו יותר מדי אנשים מעורבים. ללוקרציה יש כל כך הרבה פנים שונות וצדדים שונים והיא כל כך רב ממדית שפשוט הייתי צריך לדבוק במה שהכותבים נתנו לי ולסמוך על זה כי הכל שם. היא בוחנת את כל מערכות היחסים השונות האלה עם כל האנשים השונים האלה ואתה רואה את כל הצדדים השונים האלה. פשוט כיבדתי כל אחד, כל רגע.
האם הקשר היסטורי אמיתי מזין את ההכנה שלך?
היא הייתה קיימת. היא הייתה שם. היא חיה באותה תקופה והיא בהחלט הייתה יופי מהולל של פירנצה. אנחנו לא יודעים אם היו לה עניינים עם דה וינצ'י או מדיצ'י, אבל אנחנו יכולים לקחת שם חירויות. היא כנראה הייתה מסוג האנשים שלורנזו היה פילגש.
האם עליכם לחקור את כל ההיסטוריה האמיתית של תקופת זמן זו על מנת להבין את דמותכם, או שהתסריט עושה את רוב העבודה עבורכם?
אני חושב שעבור טום או אליוט או בלייק אפילו, אני חושב שחקר הזמן היה משהו שהם באמת, באמת היו צריכים ורצו לעשות. אבל לא היה הרבה על הדמות שלי והרבה זה מדמיונו של דוד. אז או שאני אשב עם דייויד ומנהל שיחה מסיבית על האישה הזאת, שהוא חשב שהיא ואיפה היא הולכת, או שפשוט הייתי מתייחס לטקסט כי היה שם כל כך הרבה. עשיתי מחקר על הוותיקן ועל נשים שחיו בתקופה ההיא בעידן הרנסנס. אכן בדקתי את זה, אבל היא הייתה חריגה כזו. היא הייתה כה שונה מכל אדם אחר שחי באותה תקופה, בעיקר משום שהיו לה כל כך הרבה סודות. אני תמיד מרגיש מוזר ואומר שלא עשיתי כל כך הרבה תחקיר, אבל עשיתי את מה שהתחשק לי חשוב ואז פשוט קראתי את התסריט.
עד כמה צריך להיות זהיר בלהיות קדימה מדי לחשוב להפוך אותה לדמות נשית מתקדמת מאוד בתקופה שבה נשים לא ממש הוסמכו או הורשו להיות ככה?
אני קצת לא רואה בה אישה טיפוסית אם כי חיה בתקופה ההיא. היא לא עומדת בשום מעמד או שהיא לא תואמת שום חוקים לגבי מה זה להיות אישה שחיה בעידן הרנסנס. היא שונה לחלוטין מקלריס, שמגיעה עם תואר וכסף ונאמנות ומוסר. היא נשואה ללורנצו מדיצ'י. היא חלק ממשפחה שמגיעה עם מורשת משלהם וכסף משלהם. היא אמא. והרה, המגלמת את ונסה - ונסה הייתה נזירה אך כיום חיה באורח חיים בוהמייני מאוד והיא מקבלת החלטות משלה. היא מעדיפה לדלג על השווקים מאשר להסתפק בהתאמה להיות אישה או כל דבר אחר. לוקרציה איננה אחת מאותן נשים. הרבה זמן היא חיה את חייה כמו גבר - והיא מסתתרת הרבה. היא צריכה להיות בולטת, היא חייבת להיות סמויה הרבה. היא מסתובבת רשת שלמה של שקרים על מי שהיא. הכל חזית. אמרו לה להתחתן. אמרו לה להסתובב בשווקים בפירנצה ולהיראות יפה ולנשים להסתכל עליה ולראות את השמלה שלה או לראות את הכובע שלה או לראות את הנעליים שלה ולהשתוקק להיות כמו בובה מהלכת זו, במרכאות - אז היא הבובה הזו על בחוץ, אבל יש כל כך הרבה כאב בפנים.
באיזו מהירות הבנתם שלדמות זו עומדת להיות הייסורים הפנימיים ההם?
אבן ליהנות עד 10.31.17
בפעם הראשונה היא כנראה הרגה מישהו. זו לא רק האישה היפה שלך, המסתובבת במופע רנסנס. יש לה משהו שקורה כאן. יש משהו אפל יותר והיא הצמדה מוחלטת של כוח וחולשה. היא נשברה לגמרי ממה שקרה לה בחייה, אבל עליה לבטא את הכוח הלא יאומן הזה. זה היה מעניין בעיני - מאיפה אתה מוצא כוח כשכל מה שבתוכך כל כך חלש? מה אתה עושה? אתה מוצא כוח ביד שלך כשאומרים לך לרצוח מישהו. אז אתה משתמש ביד שלך כדי לעצור אותם, אבל הלב שלך נשבר כשאתה עושה את זה. זה תמיד היה מאוד מעניין בעיניי שהיא הצליחה לבצע את הפשע אבל היא חשה אשמה ענקית.
בסופו של דבר, מה אתה הכי משתוקק לקהלים לקבל הזדמנות לראות בעונה השנייה?
אני לא יכול לחכות שהקהל יראה אותה בחזרה כשהייתה צעירה יותר ויראה כמו לוקרציה הקלה והמאושרת - ואז אני לא יכול לחכות שהם יראו מה קרה בחייה. זה יהיה ממש מעניין לראות אם הקהל הולך איתה אם לא ומבין שכל מה שהיא עושה זה בגלל הדבר הזה שקורה והיא מנסה נואשות לנקום בנסיבות האלה. הייתי רק רוצה לראות האם הקהל חושב שזה שווה את זה או לא, כי אני כן. כלומר, אני לא חושב שהיא צריכה להסתובב לעשות את הדברים שהיא עושה, וזה לא מצדיק את [מעשיה] לחלוטין, אבל יש שיטה בטירוף שלה.
השדים של דה וינצ'י משודרת שבת בסטארז.
