עכשיו, כשעבר זמן מה מאז השחרור, נראה גורלי סמל האש הוא אולי המשחק המפלג ביותר בסדרה. המשחק ביקש לבנות עליו סמל אש ההצלחה של הצלת זיכיון עם התעוררות עם סיפור מורכב ומסועף על יריבויות משפחתיות, תככים פוליטיים ונאמנות סותרת. אבל תוך כדי גורלות יש לו מעריצים, מכניקה שנויה במחלוקת וההחלטה לפצל את המשחק לשלושה כותרים נפרדים שהיה צריך לרכוש בנפרד מנעו ממנו להגיע לגבהים של התעוררות. מערכת היחידות לנישואין וילדים היא אחת המכניקות המפלגות הללו.
האוהדים נהנו מהיחידות האלה ב הִתעוֹרְרוּת בזכות אפשרויות הפוטנציאל וההתאמה האישית שלהם, ועלילת המסע בזמן של התעוררות הצדיקה את המקום ממנו הם באו. אבל ההסבר של גורל (שהורים שלחו את תינוקותיהם לריאליזם העמוק, שם הזמן נע אחרת והילדים יכולים לגדול בבטחה) היה התמודדות מוזרה להחזיר את המכונאי. ובכל זאת, חלק מהדמויות האלה די מעניינות, והטוב ביותר שבהם הוא בנו של הנסיך נוהריאן, פורסט.
כמו שאר הדמויות של הילדים, הפעם הראשונה ששחקנים פוגשים את פורסט הוא בפרלוג שלו, שניתן לפתוח אותו בכך שליאו משיג תמיכה S עם דמות אחרת. בתוכו, ליאו ואחותו אליז, הולכים לבקר את בנו של ליאו ב Deeprealm, אם כי ליאו נראה מהסס ללכת. כאשר השניים מקבלים חדשות כי עיירה מותקפת ואישה צעירה ויפה מנסה לרפא את הפצועים, ליאו ממהר לעזור.
עם הגעתה לכפר, אליז מופתעת לשמוע את 'הצעירה היפה' קוראת לליאו 'אבא'. בתחילה, אליס שואלת אם לליאו יש בת סודית, אך היא שמחה ללמוד שזה באמת האחיין שלה, פורסט. אבל בעוד שאליז עשויה להיות שמחה לראות את פורסט, ליאו לא. הנסיך מאוכזב מההופעה הנשית של בנו ומכנה אותו חרפה. פורסט מעורר את ליאו על אכזריותו ועוזב, רק כדי לרוץ ישר לעבר כמה רופאים שלוקחים אותו כבן ערובה.
בעקבות הקרב על הצלתו, פורסט אומר לליאו שהוא חוזר לדיפראלים ומכנה את אביו 'לא ראוי' לו. לפני שהוא יכול ללכת, הוא נעצר על ידי ילד שמתעקש לתת לו רחבה בתודה שהרפא אותו ואת משפחתו לאחר התקפת הבריגנד. כשראה זאת, ליאו מבין שבנו הוא גיבור, ומביע גאווה וחרטה על המצב. לאחר שהודה בכך שאינו ראוי להיות אביו, ליאו מזמין את פורסט לעזוב את הריאליזם העמוק ולחיות איתו, דבר שפורסט מסכים לו על מנת לבלות יותר זמן עם דודתו אליז.
בעוד פורסט הוא מבחינה קנונית לא הומו ולא טרנסג'נדר, הוא מאשר בפני כמה דמויות שהוא נמשך רק לנשים ואומר לקורין שהוא לא רואה את עצמו כילדה. פורסט הוא דוגמה נדירה לדמות גברית סטרייטית שלא מתביישת להביע את נשיותו. ולמרות שגיימינג יכול להשתמש בייצוג רב יותר לגבי דמויות טרנסיות ולא בינאריות, מה שפורסט מייצג עדיין חשוב.
פורסט גם מתחמק מהטרופיות האופייניות הנוגעות לילדים שאינם תואמים מגדר ואבותיהם. כאשר ליאו דוחה אותו, פורסט נשאר נאמן לעצמו, ולעולם לא מטיל ספק אם הוא נכון לעשות זאת. מאוחר יותר, שיחות התמיכה של ליאו עם פורסט מראות שהוא ממשיך להודות בטעותו ולהביע עניין בתשוקות בנו. המשחק מעולם לא מזדהה עם מאבקו של ליאו להבין את בנו, אלא רק עם קבלתו ואהבתו אליו. זה ליאו שחייב להרוויח את סליחת בנו במקום שפורסט יצטרך לנסות להרוויח (או ללמוד לקבל את היעדר) את אישור אביו.
בנוסף, מוצג כי פורסט הוא צעיר חביב ואמפתי להפליא. תמיכותיו המאוחרות יותר עם אביו מראות את ליאו דן בסיכוי להעביר את הכותרת החזקה ברינהילדר לבנו מתישהו. פורסט חושש מה המשמעות של לקיחת אחריות וכוח מסוג זה, שאינו רוצה להשתלט על משהו בעל פוטנציאל להזיק מבלי לחשוב עליו.
תומכות אחרות מראות שהוא רגיש לשיקול דעתו של אחרים כלפיו לא מתוך עבירה אישית, אלא משום שהוא דואג כיצד מי ששופט אותו מתייחס לאחרים. אף שהוא עשוי להיות תוצר של מכונאי מפוקפק שמוסיף עוד בורות לסיפורו של גורל כבר שנוי במחלוקת, פורסט הוא עדיין דמות מעניינת ועוצמתית.
