היא האלק המסכנה. היא לא יכולה לתלות בסדרת סולו יותר מכמה שנים, למרות היותה אחת הדמויות הנשיות המוכרות יותר ביקום מארוול. ללא סדרה עדכנית, מארוול העניקה לה את 'She-Hulk Sensational', בכפיפה אחת, בזמן לציון 30 שנה לה. או לפחות, זה מגרש המכירות. המציאות? ובכן, זה כבר סיפור אחר.
סיפורם הראשי של פיטר דייויד וג'ונבוי מאיירס הוא למעשה היחיד שקשור ליום השנה. לדיוויד יש הרבה כיף עם זה, החל מלהביט בימים ההם של היא-האלק ששברה את 'הקיר הרביעי' עם הקורא עוד בימיו של ג'ון בירן, וכלה בגרירה של היא-האלק המוחה דרך סיפור נושא 'חג המולד קרול' אפילו כשהיא כל הזמן מציינת שהיא כבר מקבלת את הבדיחה והאם זה יכול להסתיים בבקשה עכשיו. זה גם מבט מחודד על הניסיונות הרבים לגרום לדמות להצליח מסחרית, כמו גם על חוסר המקוריות הכללי בקומיקס וכיצד תמיד הכל מסתובב במשהו שהיה להיט בפעם האחרונה. לאנשים שרק מחפשים צחוק טוב, כמובן, הם יעריכו כיתובים כמו 'הסיפור הזה מתרחש אחרי הקומיקס האחרון שקראת ורגע לפני הסרט הבא'. מאיירס מצייר את הקומיקס עם פיצ'רים מעט מוגזמים, עם קצוות חדים וכדורים בולבוסים. זה מקצה את הקצה בין אנטומיה 'מעוצבת-על' לאנטומיה רגילה, וזה עניין מעניין על הדמויות. לפעמים זה עובד במקומות טובים יותר מאחרים. אני לא יכול לומר שחיבבתי, למשל, את מה שנראה כמו שני בלונים שהודחפו מעל גופיה של היא-האלק, אבל החזה שלה נראה נורמלי בהרבה כשהיא לבושה כעורך דין.
מצד שני, הסיפור של בריאן ריד ואיבן קואלו מרגיש יותר כמו מלאי. התסריט של מארוול שאבק מאבק מכיוון שהוא גם כיכב יחד עם She-Hulk. (העובדה שהיה זקוק להערת שוליים לפני 'פלישה חשאית' לפני מספר שנים גורמת לי לחשוב שזה כמעט בוודאות.) זהו סיפור משעמם למדי שיש בו HYDRA צורך לשדוד בנקים, נקודת עלילה ששוקעת כמו להוביל בלון למרות ניסיונותיו להתנהג כך הגיוני. האמנות של קואלו בסדר, אם כי מכיוון שמדובר בספיישל של She-Hulk, קשה להתעלם מכך שקויל אולי מציירת אישה ירוקה גדולה, אבל היא בכלל לא נראית כמו She-Hulk.
הספיישל מעוגל עם הדפסה מחודשת של '40 סנסציוני היא-האלק' של בירן, שאני רק יכול לדמיין שהוא נבחר בגלל חמשת העמודים הראשונים הידועים לשמצה שבהם דילוג על חבל עירום עם קווי הטשטוש בלבד כדי להגן על הגינותה. העניין הוא שזה לא רגע להתגאות בו, כשהספר עלה בבירור לטייס אוטומטי בזמן שבירן מילא דפים שלמים בטקטיקות דוממות יותר ויותר ברור יותר מאשר לספר סיפור. מכיוון שזהו גם החלק הראשון של סיפור מרובה חלקים (וכמובן שאותם חלקים אחרים אינם מודפסים כאן), זה נותן לקורא את הרושם שמישהו בסוף הפרסום אפילו לא טרח לדלג עד הסוף וודאו שזו תהיה חוויית קריאה מספקת. אני יכול להבין שאני רוצה לייצג את הריצה של בירן בספיישל, אבל למה לא להשתמש באחת הגיליונות שלו שסיפרו סיפור שלם?
'She-Hulk Sensational' הוא למרבה הצער אפילו לא סנסציוני מרחוק. במחיר של חמישה דולר, קבלת סיפור מלאי ישן והדפסה מחודשת שלמה שתופסת 60 מתוך 80 העמודים של הקומיקס הזה היא עלבון, טהור ופשוט. אני מעריך שדייוויד ומאיירס נתנו הכל, אבל להתקרב לנעליים לסיפור בן 80 עמודים זו אכזבה גדולה. הסיפור שלהם בפני עצמו היה זוכה לציון גבוה יותר, אבל אי אפשר להתעלם מהחברה שלה.
