אזהרה: הדברים הבאים מכילים ספוילרים לפרק 5 של 'יומני הרפש', 'שובו של פסטיבל הקיץ', הזורם כעת בקרוצ'ירול.
כמו אנימה איסקאי רבים, יומני הרפש כולל טרופות מסוימות האופייניות לז'אנר ולאנימה בכללותה. פרק 5, 'שובו של פסטיבל הקיץ', עושה בדיוק את זה, תוך התמקדות בטופ אנימה פופולרי מאוד המשמש לעתים קרובות בפרוסות חיים או רומנטיות. ביפן האמיתית, פסטיבל הקיץ מתמקד בדרך כלל במקדש ספציפי וממקד את החגיגה סביבו. באנימה, זו יותר חגיגה בסוף הקיץ, נהנית מהבציר, ממזג האוויר ומהקהילה.
רימורו, פעם מגרסה רגילה של כדור הארץ, מתגעגע לפסטיבלי הקיץ האלה ומציע למועצה שלו שיהיה להם כזה - בעוד שבוע. חברי המועצה שלו נוקטים בשיחה בשמחה, להוטים לרצות את רימורו ולקיים לעצמם מפלגה. לאורך השבוע הם הקימו דוכני אוכל ומשחקים, כמו גם מקומות להציג את הכישרון האמנותי המקומי. רימורו רואה את כל זה ומתרגש יותר ויותר.
סטורם קינג סטאוט
פרק 5 מתייחס ישירות מדוע טרופ האנימה הקלאסי הזה כל כך חשוב. כספין אוף של בפעם ההיא שהתגלגלתי כסליים, יומני הרפש מתמקד באירועים הקטנים והיומיומיים המרכיבים את חייהן של הדמויות, והוא מראה בדיוק עד כמה פסטיבל הקיץ אומר לאזרחי הסערה. זו סיבה להתכנס ולשתף את הכישרונות שלהם, בין אם זה בישול, יצירה או הופעה.
בירה בבקבוקים כחולים
הם אפילו מרחיקים לכת ומנסים לחקות את אחד מהפינוקים האהובים על רימורו מעולמו שלו: טאקויאקי. למרבה הצער, לטמפסט אין תמנונים שמקורם באזור, אבל הם מאלתרים עם יצור דומה, אם כי הם לא רוצים שרימורו יראה זאת. המאמצים שלהם שווים את זה, מכיוון שרימורו שמח להפליא להגשים את הנוסטלגיה של חביב ותיק. הוא אוהב את הטאקויאקי ומשבח את מאמציהם בניסיון לשכפל אוכל זר.
פסטיבל הקיץ של Tempest כולל גם מצעד אך עם מצוף אחד בלבד - רפש ענק זה כמובן אמור להיות רימורו. בראשו הוא עומד, לא בטוח כיצד לעבד את הרגע. הוא מרגיש רע שאזרחים מושכים את הציפה הכבדה הזו, אך שיאון מבטיח לו שזה מביא להם אושר לחגוג את מנהיגם ולהראות את נאמנותם.
הוא אינסטינקט אולטרה חזק מבירוס
הפסטיבל מסתיים בריקוד והופעת זיקוקים, כשהגמר הגדול הוא זיקוקי דינור ענקיים שמתפוצצים בצורת רימורו. לאורך הסצנות הללו, רימורו שמח במיוחד ומעיר על התחושה. הוא מזכיר כיצד התחושה הזו היא בדיוק המטרה של פסטיבלים אלה - להפגיש את הקהילה כאחד ולחוות כיף. הפרק לא מתמקד בשום דמות מסוימת, אלא מראה עד כמה אקסטטיים כולם הופכים לתהליך ולמימוש פסטיבל הקיץ.
יומני הרפש עושה עבודה נהדרת משתמשים בטרופית אנימה קלאסית כדי להראות דמויות שנהנות מהחיים ברגע, ללא מחשבה על העתיד או העבר. הטרופ משמש כמיטב יכולתו ומציג באופן ספציפי למה מלכתחילה זה טרופי. זה יכול להיות רגע מכריע באנימה כאשר קהילה יכולה להתכנס או אולי להתחיל להתפרק. יומני הרפש מראה את הצדדים הטובים ביותר בפסטיבל הקיץ, מה שהופך את פרק 5 לחוויה מאוד שמחה ומספקת.
