ביצי פסחא הן תוספת מהנה לכל צורת בידור. החל מה צעקה VI סצנת הרכבת התחתית ל-ET lookalikes ב מלחמת הכוכבים: פרק א' - אימת הפנטום , הנאגטס הקטנים האלה מגיעים בכל הצורות והגדלים. חלק מביצי הפסחא הן הנהנים חכמים לעבודה קודמת של שחקן או במאי, אבל במקרה של ה-X-Files סרט, זה נגיחה בסרטון יום הדין הפופולרי.
גלול כדי להמשיך עם התוכן
ה-X-Files הייתה סדרת טלוויזיה אהובה שהולידה סרט בשנות ה-90. הסדרה סובבת סביב צמד סוכני FBI המוטל על קבוצה מיוחדת של מקרים שמערבים על טבעי או על טבעי. ככזה, זהו נקודת ביניים מעניינת בין ז'אנר הפשע והמדע הבדיוני. ובהתחשב בהרבה קווי עלילה הכוללים חייזרים לאורך כל הדרך ה-X-Files היקום, זה לא מפתיע ה-X-Files הסרט מתחבר לסרטוני מדע בדיוני אחרים הקשורים לחייזרים. אבל התייחסות אחת ל יום העצמאות לקח דברים די רחוק.
הסרט X-Files כלל חפירה ביום העצמאות 
יש סצנה בפנים ה-X-Files סרט, ה-X-Files: Fight the Future , שבו הדמות הראשית, הסוכן מאלדר, נמצאת בבר. הוא קצת משתכר ובסופו של דבר צריך להקל על עצמו. כשהוא עושה פיפי בסמטה, כמה מעריצים שמו לב שהוא לא מפספס שום חפץ על הרצפה. במקום זאת, הוא משתין על כרזת סרט בלוי עבור לא אחר יום העצמאות . למרות שזה יהיה הוגן להניח שהאירוע היה אקראי, זה רחוק מלהיות המקרה. האקשן המגעיל נועד למעשה להיות עלבון לסרט.
ה-X-Files סרטים יום העצמאות ביצת הפסחא הייתה נתונה למחלוקת קטנה לאחר מעשה. זה בגלל היוצר של ה-X-Files , כריס קרטר, טען שהפוסטר היה לא יותר מ'לבוש סט'. אבל טענה זו הופרכה מאוחר יותר על ידי הבמאי רוב באומן, שהודה שקרטר בז יום העצמאות . לפי באומן, קרטר עשה זאת בכוונה הסוכן מאלדר של דיוויד דוכובני להשתין על כרזת הסרט כעלבון ישיר אך עדין לסרט
יום העצמאות נשאר סרט מפלג
יום העצמאות הוא סרט איקוני ונחשב לאחד מסרטי האסונות הגדולים הראשונים. הרבה אמריקאים אפילו לוקחים חלק בצפייה יום העצמאות ברביעי ביולי כמסורת. הסרט גם היה די מוצלח כשיצא לאקרנים ב-1996, לאחר שהיה אחד הרווחיים ביותר של השנה. למרבה הצער, קהל וקבלת ביקורת מעולם לא היו יוצאי דופן כמו הרווחים שלו.
הרבה אנשים ממש לא אוהבים את הסרט, אפילו עד היום. הוא זכה לדירוג של 68 אחוז Rotten Tomatoes ולביקורות שדי מפוצלות באמצע. עם זאת, בסך הכל, הוא לא נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר אי פעם. יש המשבחים את הסרט ואת האפקטים המיוחדים שלו שמושכי תשומת לב, אבל למרבה הצער, העלילה והדמויות -- כולל הנשיא האיקוני של ביל פולמן ויטמור -- הם די תפלים וסטטיים. לא חסרים אלמנטים עלילתיים מרתקים, אבל יחד עם זאת, אין בזה שום דבר מהמם. עם זה נאמר, יום העצמאות הוא סרט משובח, אבל לא מספיק טוב כדי למנוע נגיחה מדי פעם, אפילו מאנשים כמו מאלדר.
