כשקוסמי החוף שוחררו מבוכים ודרקונים המהדורה החמישית בשנת 2014, זה סימן לשינוי הקצב למשחק. בעוד ש- 4e התרחק מהכלול הקטן של 3e ו- 3.5e למשחק בהשפעת MMORPG, 5e עבר למוקד סיפורים ומשחקי תפקידים.
המהדורה החמישית רזה ופישל חלק ניכר מהמשחקיות של המהדורות הקודמות. בעוד מכשפי החוף עדיין מפתחים 5e, D&D הפופולריות הנוכחית הופכת את המהדורה השישית לבלתי נמנעת. בעוד שלכל איטרציה יש תומכים ומלעיזים, יש כמה דברים שנרצה לראות ב 6e.
סיירה נבדה קיץ
איזון בין שש היכולות
נכון לעכשיו, לא כולם מבוכים ודרקונים נתונים סטטיסטיים שימושיים באותה מידה. במיוחד האינטליגנציה בולטת כסטטוס שחלק מהשחקנים היו רוצים להיפטר מהמשחק לחלוטין. אלא אם כן אתה קוסם, המודיעין די חסר ערך בלחימה, וגם זה לא כל כך נהדר. יש לו רק חמש מתוך שמונה עשרה הכישורים הכוללים, ללא ספק הנמוך ביותר מבין ציוני היכולת הלא קרבית, וזה זריקת החיסכון הכי פחות בשימוש בקילומטר.
מצד שני, מיומנות משמשת לכלי נשק רבים מהמשחקים הטובים ביותר, כמו גם התגנבות, מעמד שריון ויוזמה. בינתיים, מקבילו הלוחמי, כוחו, שימושי רק לכמה כלי נשק ולמיומנות אתלטיקה אשר לרוב חופפת לאקרובטיקה. מדוע לא יש השפעה חוזק על בדיקות הפחדה? או פשוט לתת לזריזות נרף נחוץ.
בונוסים שעובדו מחדש
מגוון הגזעים ב D&D זה נהדר, במיוחד אם ה- Dungeon Master מאפשר לשחקנים לטבול בכמה מספרי הידיים המשלימים. למרבה הצער, בונוסים גזעיים משפיעים מדי על בחירת המעמד. כמובן שלשחקנים יש אפשרות לבחור לערבב את זה במקום להתמקד במיני-מקסימום, אבל אף אחד לא רוצה להיות בעמדת נחיתות. מכשף חצי אורק פשוט לא יכול להתחרות עם חוברת. ניתן לתקן זאת על ידי הפיכת הרקע לכבד יותר בבונוס במקום שיהיו מרבית הבונוסים קשורים לגזע.
ברוח דומה, 48 אחוז מהשחקנים 5e בוחרים אנושי, שדון או חצי שדון למרוץ הדמות שלהם, אז אפשר לומר שיש כאן הטיה כלשהי. המהדורה השישית צריכה לעשות יותר כדי לאזן בין המירוצים ולתת לשחקנים תמריץ רב יותר לבחירות הרפתקניות. הפחתת כוחם של בונוסים גזעיים על פני הלוח אפילו תחום מעט.
התמקדו יותר במשחקים ברמה נמוכה
אלא אם כן הם מתחילים ברמה עשר ומעלה, מעטים הקמפיינים שמגיעים לדרגי הרמה העליונים. יש הרבה סיבות להתחיל ברמה אחת עד שלוש: להכיר שחקנים חדשים למשחק, לרצות לראות את הדמות שלהם צומחת מבמבוק לגיבור או לתת לשחקנים את התחושה הטובה להתגבר על בסיס קבוע בשלב מוקדם.
עם זאת, זה לא אומר שהרמות הנמוכות צריכות להיות משעממות. הוספת התרגשות רבה יותר למשחק המוקדם תשמור על השחקנים, ובמיוחד על העולים החדשים D&D, מושקע במשחק. אמנם מוות של אופי יכול להיות מצחיק, אך איש אינו רוצה לראות את ששת הקוסמים האהובים של HP מתים לפני שהספיקו להשתמש באחד משני חריצי האיות ברמה הראשונה בלבד. שפע שחקנים פונים ל- D&D כדי לקבל את ההזדמנות להרגיש מדהים, קסום ועוצמתי, וחוויות מסוג זה יכולות להרתיע שחקנים חסרי ניסיון להמשיך במקום להניע אותם להתקדם.
עודד שחקנים להשתמש בכוחם המלא
לעתים קרובות, DM יהיה מבולבל מהסיבה ששחקניהם נאבקים להתמודד עם מפלצת 'קלה'. בסופו של דבר זה מתעורר בהם: השחקנים שלהם השתמשו בקנטריפים והתקפות בסיסיות לאורך כל הקרב. הבעיה הזו נובעת ממחשבה מוקדמת מצד השחקנים: הם לא יודעים מתי הם ינוחו שוב, ולכן הם רוצים לחסוך כמיטב יכולתם למען שהם באמת זקוקים להם.
עם זאת, זה יכול להיות שהשחקן הולך הביתה ומתחרט על כך שלעולם לא זכו להשתמש בכישוף המגניב הזה. למרות שניגש למשחק בזהירות מסוימת זה טוב, השחקנים לא צריכים להיות כל כך מודאגים שהם לעולם לא ישתמשו בקסמים והיכולות החזקים ביותר שלהם.
גיוון רב יותר בספרי הקמפיין
אף על פי שרבים ממסמכי DM כותבים קמפיינים משלהם, חלקם מסתמכים על ספרי קמפיינים לצורך נוחות, השראה או סתם סיפור אחר ליהנות ממנו. D&D מושפע מאוד מטרופות אירופיות מימי הביניים, מסגרות ומיתולוגיה, אבל יש שם עולם שלם שאפשר לשאוב ממנו.
קוסמי החוף ניסו לעשות זאת עם הג'ונגל והדינוזאור 'קבר ההשמדה', אבל יש חוסר גיוון מדהים בהיצע הקמפיין. ביפן הפיאודלית, במצרים ובאמריקה הפרה-קולוניאלית, למשל, יש הרבה מיתולוגיות ש- D&D יכולות לקחת השראה מהן, וסיפורים מסוג זה יכולים לעורר סוגים חדשים לגמרי של הרפתקאות אפילו לנגנים הוותיקים ביותר.
