אזהרה: הדברים הבאים מכילים ספוילרים עבור Mythic Quest עונה 2, פרק 5 'אנא היכנס כאן , ' זורם עכשיו ב- Apple TV + .
כפי ש מיתוס קווסט עונה 2 מגיעה למחצית הדרך, תרגיל צוות באימון רגישות חובה גורם לסדקים עמוקים בין מפתחי המשחק, עם שילוב של תוצאות מצחיקות וקורעות לב. שימוש בארכיטיפים של בעלי חיים כדי להגדיר תכונות אישיות, תסכולים עצורים וקונפליקטים בינאישיים עולים על פני השטח ומותירים את המנהלים היצירתיים איאן גרים ופופי לי במבוי סתום בזמן שהמשרד יורד לכאוס שוב.
בראיון בלעדי ל- CBR דנה כותבת הסדרה קייטי מקלנני כיצד 'אנא כניסה כאן' הגיעה ברגע מכריע עבור הדמויות, הבדיחה האהובה עליה מהפרק ובמה היא והכותבים רוצים להתמקד בהמשך העונה השנייה.
אני אוהב פרקי בקבוקים, כאשר השחקנים הראשיים כולם ביחד בתפאורה הראשית של התוכנית. איך זה שהדמויות האלה מקפצות זו את זו במקום סגור?
קייטי מקלנהני: זה ממש כיף! אני גם אוהב פרקי בקבוקים, כי הם האתגר הייחודי שלהם. יש משהו מהנה בלבלות יותר עם דמויות מאשר בדרך כלל ולראות אותם מתקשרים זה עם זה בכמה קבוצות שאנחנו בדרך כלל לא רואים. האתגר שלהם, כמובן, הוא שאתה נמצא במרחב אחד, אז איך תשמור עליו פעיל? איך שומרים על השיחה זורמת באופן שמרגיש טבעי עם אקספוזיציה ועימותים בין אישיים ושהוא משרת את הסיפור בכללותו? זה בדיוק האתגר הייחודי הזה שהיה ממש ממש כיף לשבור ולהיות [יוצרת הסדרה ובמאית הפרקים] מג גאנץ, שכתבה כמה פרקי בקבוק נהדרים באמת. זה היה אתגר שממש שמחנו לעבוד עליו ביחד.
האם נאמי ולופי נפגשים
זה היה פשוט ממש כיף ודרך נהדרת להוציא חלק מהדרמה וחלק מהקומדיה, עם זיווגים שאנחנו בדרך כלל לא רואים ואנשים שבדרך כלל לא היו מנהלים שיחות באופן פרטי, ועכשיו זה בפיצוץ מול כולם. זה הרבה כיף והרבה לעקוב אחריו; כשאתה שובר את הלוח [כותב], הוא נהיה צבעוני ומלא די מהר, כי זה בדרך כלל הדרך שבה מייגן אוהבת לשבור סיפור: עקוב אחר איזה סצנות אנשים נמצאים והקצה לאנשים צבע [על הלוח הלבן] ככה יכול לראות חזותית את הסיפור של כולם, אבל כשזה בקבוק וכולם בחדר ביחד, זה נותן לעצמו כמה אתגרים יצירתיים ומהנים כדי לוודא שכולם מוגשים וכל סיפור יזרום לסיפור הבא ולכולם יש את הרגעים שלהם.
אחד הדברים הגדולים ב מיתוס קווסט הוא כל כך הרבה אנשים בצוות השחקנים הם גם סופרים בתוכנית: רוב מק'לנהני, דייוויד הורנסבי, אשלי בורץ 'והבמאית מייגן גאנץ. איך זה לשבת עם כולם לתסריט פרק?
מק'לניני: יש לנו מזל שיש - אולי זה חלק מהמזל, חלק מעיצובו - סופרים ושחקנים נדיבים באמת בחדר הכותבים, כי אין האגו שיקרה לפעמים שיכול להיות בעל אינטרסים מנוגדים. כולם שם כדי לשרת את הסיפור. אם זה הגיוני שדמות אחת תוצג יותר, אז הם יהיו. אם לא, הם לוקחים מושב אחורי. זה גם מאפשר לך לקבל את נקודת המבט שלהם על אילו דברים הם מרגישים שיעבדו ומה הם יכולים להביא אליו וסוג אחר של תשוקה לסיפור מסוים ולהתמוך בו. זה נחמד שיש נקודת מבט זו, אך יחד עם זאת, כולם פשוט אנשי מקצוע נהדרים ותפקידם לעשות את הטוב ביותר לעונה ואני מרגיש שזה באמת משתקף בה.
זה פשוט מרגיש יותר אותנטי. והיה לנו באמת מזל בעונה שג'סי אניס ואימני חכים קפצו ובילו גם בחדר הסופרים. זה היה פתוח באמת לכל אחד מכיוון שרוב, מייגן ודייויד באמת מרגישים שככל שיש לך יותר קולות בחדר, כך זה יהיה טוב יותר. אין טעם שמישהו יושב מאחור כי הוא לא מרגיש בנוח להביע את רעיונותיו כי אז אתה מפסיד רעיון שעשוי להיות נהדר. מבחינתם אנו מקבלים את נקודת המבט והדעות שלהם ורואים איך זה מסתדר למרקם התוכנית, ושתי עונות, אני חושב שזה מראה שהמודל הזה באמת עובד.
איש גרזן פעוט
פרק זה מגיע במחצית העונה השנייה, ובונה גילויים על בראד מהפרק הקודם ומסתיים בשיחה הגולמית ביותר בין איאן לפופי עד כה. איך היא מגדירה את מה שיידע את שאר העונה השנייה בפרק יחיד זה?
אייל אנגלי אורגני של סנט פיטר
מק'לניני: כן, זה היה ממש בכוונה שהם היו מנהלים את השיחה ההיא מסיבות רבות בנקודת האמצע, כשהם רואים איך הם עובדים ביחד בצורה לא אמיתית, מכריחים אותה ומניעים זה את זה ועובדים בנפרד. ואז הגיע הפעם שבו שניהם באמת נאבקים ותפסו מקומות חדשים בחברה, עם ציפיות ממונטריאול, ועכשיו הם נאלצים ונלחמים, אבל בגלל אגו, הם לא יכולים להודות בזה בפני האחרים היחידים אדם שיבין. אני חושב שזה רק הטבע האנושי שאלה שאנחנו הכי רואים הם אלה שאנחנו הכי מפחדים להיות פגיעים איתם כי בעוד שאתה 99% בטוח שהם יהיו תומכים, יש את האחוז הזה שחושב שהם לא לִהיוֹת. אם תאבד את המנטור הזה ואת הקיטור, ובמצבם הנוכחי, יהיה להם פשוט קשה מדי להודות.
על רקע פרק זה, עם בעלי החיים והתנהגויות בעלי החיים, איאן אכן מציג את צווארו ויוצא ופגיע ופופי דוחה זאת. עכשיו הוא חיה פצועה ואין דבר יותר מסוכן מאשר חיה פינתית ופצועה כי הם ייצאו ויילחמו עוד יותר קשה וזה מה שאנחנו הולכים עם זה. זה לא אומר ש ... פרג הגיבה בצורה שהיא צריכה להגיב. זה שהוא פגיע פעם אחת לא אומר שהוא ראוי לפגיעות שלה. אבל שוב, רק שני החיות הפצועות האלה פשוט לא יכולות להחליט לעבוד יחד. הם צריכים להמשיך ולהגן על עצמם ולהתפרץ על האדם האחר היחיד שיכול כנראה להועיל להם. היה חשוב לקבל את זה, במיוחד לאור חלק מהקומדיה שנמשכה עם מערכות יחסים שהשתנו, אבל זה זה שעומד בבסיס ההופעה שלנו, אז היינו צריכים להכות את זה די קשה שיש כמה שברים שקורים.
כתבת את פרק ההפסקה מעונה 1 המתפקד באותה מידה כסיפור עצמאי תוך כדי ידיעה נושאית על שאר אותה עונה. כמה משחרר זה לכתוב סיפור נפרד מ מיתוס קווסט הנרטיב העיקרי?
מק'לניני: זה היה נהדר כי זה האחרון שצילמנו. הצלחתי לעשות עדכונים אליו שהמשיכו לשקף את העונה מכיוון שאתה שובר את התסריטים ואז הם משתנים ומשתנים תוך כדי הצילום בגלל ששחקנים מביאים לזה משהו טרי או שאתה מתחיל להבחין בסצינה שלא הייתה שם על הנייר. זה היה נהדר, שהוא הצליח להודיע, זה היה רק משהו שקרה באופן אורגני שהיה מקביל יותר. וההפך הוא הנכון שיש דברים בתסריט 'מוות שקט אפל' שיוצגו אז בעונה, כאשר רוסקו בכל מקום עם דמויות לובשות מוות שקט אפל חולצות והכות את הפתקים האלה.
זה היה ממש נהדר שהצלחנו לעשות את זה. שמחתי שהייתי בחדר בזמן שהתסריטים האחרים נכתבו. הצלחנו להגיע באמת לליבת הקשר הבין אישי והמקצועי הזה ולצומת היצירתיות והמסחר והקשר הסימביוטי ולעיתים הטפיל בין שני הדברים האלה. להיות חלק מאותה שיחה ולהכיר את הדמויות שלנו ולהיות מסוגלים לשקף את זה בדמויות הפרוקסי האלה - זה היה פשוט ממש כיף להיות חלק מלהפוך את החלל ולעבוד עם ג'ייק [ג'ונסון] וכריסטין [מיליוטי] , זו הייתה פשוט חוויה נהדרת.
מה הבדיחה האהובה עליך שהצלחת לכתוב שעדיין מצחיקה אותך או מפצחת חיוך?
מק'לניני: מהפרק הזה, בוודאות, כל דבר עם דייוויד הורנסבי. כל מצב הזאב שלו היה לא אמיתי. [ צוחק. ] זה באמת שהיינו צריכים לעשות דברים מרובים מכיוון שכולם לא יכלו שלא לצחוק והוא היה עושה משהו אחר שהיה פרוע באותה מידה עם כל ההתנהגות שלו. כל מה שכרוך בו להיות זאב, אני חושב על זה וזה משמח אותי כל כך כי זה כל כך מגוחך. [ ל aughs. ] הוא כל כך מוכן פשוט לעשות את זה וזה פנטסטי.
האנטר x האנטר 2011 מדובב אנגלי
אני אוהב לראות את כל פרסומת הזאב שלו מתפוררת תוך מספר שניות והוא תקוע במעלית בסוף הפרק.
מק'לניני: 'יללתי לעזרה!' [ ל aughs. ] וזו מחמאה כזו כשאתה כותב משהו ומישהו מצחיק כמו דייוויד לא משנה את דבריך ומספק אותם בדיוק כמו שכתבת אותם. זה גורם לך להרגיש מאוד ראוי. ואני אגיד את זה גם לכל השחקנים. כשכתבת משהו ככותב, לשמוע את דבריך, במיוחד כשהם לא משתנים מכיוון שהשחקנים המדהימים האלה והאנשים המצחיקים באמת חשבו שזה מספיק מצחיק רק כדי להגיד את זה כמו שזה היה פשוט מאוד מאמת ומפחיד, כמו 'זה בטח היה מכה! הם יגלו שאני הונאה! '
להיכנס לעונה השנייה ולהכיר את צוות השחקנים והדמויות טוב יותר, על מה רצית לשנות או לבנות?
מק'לניני: בהחלט רצינו לחקור את בראד יותר. אני חושב שראינו שבפרקים שלו עם אחיו שבו לא רק היכולת שלו להעלות פרש אלא הקומדיה הפיזית שלו מדהימה. רק הוא שמציץ בין תריסים ומחליק לאחור דרך פתחי הדלת הוא פשוט כל כך מצחיק. ועכשיו, כשאנחנו מסוגלים להסתכל על העונה כולה ועל מה שבאמת רצינו לחקור עם הדמויות האלה, הסיפור של בראד הוא משהו שבהחלט רצינו להתמקד בו מכיוון שלא מקבלים שחקן פנומנלי כמו דני [פודי] ולא להשתמש בו כמו שאנחנו עושים בעונה השנייה.
זו עמדה מעניינת בעולם משחקי הווידאו, המומחה למונטיזציה. היה לנו מישהו מחברת משחקים שעושה מונטיזציה והיא אמרה שאתה יכול להרגיש את האוויר נשאב מהחדר כש [עובד צוות מונטיזציה] נכנס אליו כי כולם [מרגישים שהם הולכים לגרום להם לעשות משהו שהם לא רוצים לעשות. אבל זה האדם שמפעיל את מתג האור כיוון איך הכסף נוצר. היא תתענג על התפקיד הזה כי היא יודעת שהיא עושה משהו כדי בסופו של דבר לעזור למשחק למרות שאנשים צריכים לדבר איתה הרבה על זה.
הרפתקאות מוכנות מראש d & d 5e
כשמסתכלים על הדמות הזו שעניינה הכסף והמשחק של זה, לא כל כך הרבה אנשים, איזה אדם רוצה לעשות את זה? מיהו וכיצד נוכל להיכנס קצת לסיפור הרקע שלו לגבי האופן בו הוא הגיע במקום בו הוא נמצא? אף אחד לא רוצה לראות בחור רע חד-ממדי, זה לא כיף. אתה רוצה לראות את כל הפגמים ולהיות מסוגל להציץ קצת מאחורי הזרם.
במיתיק קווסט מככבים רוב מק'ילנני, שרלוט ניקדאו, דייוויד הורנסבי, דני פודי, אשלי בורץ ', אימני האקים, ג'סי אניס ו-פ' מאריי אברהם, עם נעמי אקפריגין, קייטלין מקגי, האמפרי קר, כריס נאוקי לי וג'ונתן וויגס. פרקים חדשים משודרים בימי שישי ב- Apple TV +.
